מס ירושה, מתי ואם בכלל?
מידי כמה שנים עולה בכנסת הדיון בנוגע להטלת מס הירושה.
הכוונה היא למס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה, כאשר סכום המס הנו באחוזים, ומוטל רק על ירושות מעל סכום מסוים שנקבע.
הדעה הרווחת הינה, כי מס הירושה נועד לשמש ככלי חברתי לצמצום אי השוויון שנוצר כתוצאה מריכוז ההון בידי מעטים לאורך דורות.
בישראל, הוחל מס עזבון בשנת 1949. לאורך השנים עבר החוק שינויים רבים, ובשנת 1981 בוטל ולא חודש שוב.
לאורך כל השנים מאז מועד ביטולו, עולים שוב ושוב הדיונים בנוגע להטלת מס עזבון על עיזבונות מעל 10 מיליון ₪. זאת כאשר, במרבית המדינות המפותחות בהן נהוג מס ירושה קיימת מגמה לביטולו.
על פי היהדות, קיימת חשיבות רבה של העברת הירושה של אדם לבניו, והמפלגות הדתיות מתנגדות להחלתו של מס ירושה בישראל.
המתנגדים לחוק בארץ טוענים, כי מס ירושה הינו מיסוי כפול. שכן, על הרכוש העובר בירושה כבר הוטלו ושולמו מיסים, כשמס הירושה הינו כפל מס. כמו כן, מדינת ישראל מהווה מקלט מס עבור יהודים עשירים מארצות שונות המבקשים להעביר את הונם לידיהם במלואו.
מנגד, אלו התומכים בחוק רואים חלוקה צודקת של הנטל בין האוכלוסיות השונות ושוללים את הטענה בדבר כפל מס.
בשנת 2002, ועדת בן בסט המליצה על חידוש החוק משלושה נימוקים עיקריים : הראשון שבהם, קבלת הירושה משפרת באופן ניכר את מצבם הכלכלי של היורשים. גם כאן, כאשר מצבו הכלכלי של אדם משתפר ראוי להחיל מס בדומה למס שבח וכיו"ב. הנימוק השני, יצירת שוויון הזדמנויות באמצעות צמצום המעבר הבין דורי של ההון. על פי התפיסה שבמציאות בה גובר אי השוויון, אדם המגיע משכבה סוציו-אקונומית נמוכה רק לעיתים רחוקות יוכל לצאת ממנה. באמצעות החלת מס ירושה, ניתן יהיה לצמצם את התופעה של העברה בין דורית של מעמד סוציו- אקונומי. הנימוק השלישי, חתירה לשוויון בין אלו המוכרים נכסים לאלו המעבירים אותם. על מכירת נכסים יש חובת מס, ואילו על העברתם, ללא מס ירושה, אין מס, כשבפועל יש כאן הפליה לרעה של המוכרים.
לאחרונה, נערכה בדיקה על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת ממנה עלה, כי ככל שיוטל מס עזבון בשיעור של 15% על ירושה בסכום שנע בין 5-10 מיליון ₪, הוא צפוי להכניס לקופת המדינה בין 5- 7 מיליארד שקל בשנה ולא יחול רק על "עשירים בלבד". שכן, הצעות חוק קודמות שהוגשו לכנסת בעניין זה ביקשו להטיל מס עזבון בשיעור של 10%, על כל ירושה בסכום של מעל 10 מיליון ₪. המסקנה המתבקשת הינה, שלא רק בעלי הון נדרשים לבצע תכנון מס מוקדם, אלא גם מעמד הביניים. דוגמא אחת לכך היא העברת דירות במתנה לילדים בעוד ההורה בחיים, רכישת הנכס להשקעה על שם אחד הילדים וכד'.
**מובא לעיל מידע כללי בלבד אשר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי **